סבן נ' כאן השבוע בדימונה - עיתונות מקומית ופרסום בע"מ

פסק דין

1.לפניי תביעה לפיצוי בסך 100,000 ₪ מכוח חוק איסור לשון הרע , התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק" או "חוק איסור לשון הרע") שהוגשה על-ידי התובע נגד עיתון מקומי היוצא לאור בעיר דימונה (הנתבע 1) ונגד עורך המקומון (הנתבע 2).

2.בבסיס התביעה עומדת כתבה פרי עטו של הנתבע 2 שפורסמה ביום 16/7/2010 בעמודים 15 – 17 בגליון 524 של "השבוע החדש" . בשער הגיליון מצויה הכותרת בזו הלשון:

"יש לך קשרים בעירייה? בונים עליך, גיסנו!

לצד הכותרת ניתן לראות צילום וילה גדולת מימדים ומתחתיה תמצית הכתבה כדלקמן:

"גדר של 6 מטר, חנייה גדולה ומקורה, 2 יחידות דיור ומחסן, אלו רק חלק מחריגות בניה בהיקף של 108 מטרים שהתגלו בבית חתנו של בכיר בכי"ל. האם קשריו לכאורה של הבכיר סייעו לחתנו לבצע עבירות בנייה חמורות? בעירייה אומרים: "אין הנחות לאף תושב בנושא עבירות בנייה, החוק שווה בפני כולם".

הכתבה עצמה שפורסמה, כאמור בעמודים 16-17 נושאת כותרת "בכיר בכי"ל "מהנדס" את העיר!" ומתחתיה הפתיח לכתבה בזו הלשון:

"ביתו של חתנו של אחד מבכירי מפעלי כי"ל גדול באזור שלטענת תושבים המתגוררים סמוך מנצל את קשריו עם ראש-העיר ומנווט לטובת הבת והחתן. "הכל בחסות רה"ע מאיר כהן", אמר אחד השכנים. אם אתם רוצים לדעת באילו חריגות בנייה מדובר, הרי הן לפניכם, בחלקן לפחות – בניית חומה של 6 מטר ללא אישור, בניית חנייה גדולה ומקורה גם היא ללא אישור, בניית 2 יחידות דיור לצורך השכרתן – גם הן מיותר לציין – ללא אישור ! איך לבצע עבירות בנייה ולא להיענש? מנגד אומרים בעיריית דימונה כי "נגד הדייר שביצע חריגות בנייה הוגש כתב אישום קשה ביותר כולל שבעה סעיפים עם כל חריגות הבנייה. לאחר מכן הוגש כתב אישום נוסף מתוקן שכלל עבירות בנייה נוספות. יודגש כי אין הנחות לאף תושב בנושא עברות בנייה והחוק שווה בפני כולם".

הכתבה פותחת במילים "איך מבצעים חריגות בניה בהיקף של עשרות רבות של מטרים מבלי להיענש? פשוט מאוד, תהיו מקורבים לצמרת וגם אתם תהיו מוגנים מכל צויי ההריסה ותהינו מחסינות מכח החוק" ומייד אחר כך, מובא תיאור מפורט של חריגות בנייה בבית בתו של "לא במקרה אחד מהבכירים באחד ממפעלי כימיקלים לישראל בנגב", שהוא גם "אחד מהבכירים במטה הבחירות של ראש-עיריית דימונה, מאיר כהן". בהמשך הכתבה מובאים דברי השכן לפיהם "הוא עושה כאן ככל העולה על רוחו. הוגשו נגדו 3 פעמים צווים להפסקת עבודה, אך הוא מתעלם מהצווים וממשיך לבנות כאילו יש לו חסינות מהחוק" וכן כי "אנחנו בטוחים שאם לא היה מדובר בבכיר המקורב למאיר כהן היו מזמן אוכפים את הצווים... ". השכן מפרט את הערכאות ובעלי התפקידים אליהם פנה בדרישה לאכוף את החוק ואת התשובות שנתקבלו מהגורמים כאמור, לרבות הצגת המסמך שבו מהנדס העיר מפנה את השכן כאמור לחריגות בנייה המצויות בביתו שלו.

בהמשך הכתבה מתוארות פניות התושבים שנתקבלו במערכת הנתבע 1 המעלות טענות נגד מחלקת ההנדסה בעיריית דימונה, לרבות הטענות המתייחסות לאכיפה בררנית. בהמשך מובאת דוגמא נוספת המתייחסת לפעיל אחר במטה ראש העיר והתעלמות מחלקת ההנדסה מחריגות בנייה רבות וחמורות שבוצעו על-ידו וכן צוין כי: "עוד תלונות רבות מתקבלות מדי שבוע בשבוע בשולחן המערכת, תלונות המעידות על התנהלות חמורה של הראשות המקומית ושל מחלקת ההנדסה בעיריית-דימונה, התנהלות המקלה לכאורה עם אותם עברייני בנייה במקורבים בצורה כזו או אחרת לצמרת השלטון המקומית, ומחמירה עם אותם תושבים שאין להם כל קשר מקרי או אחר עם בכיר כזה או אחר בעיריית-דימונה".

בסוף הכתבה מפורטת תגובת עיריית דימונה בדבר השוויון בפני החוק, כאמור, בה אף פורטו ההליכים שננקטו נגד בעל הוילה (להלן: "הבית") נשוא הכותרת שכללו הגשת כתב אישום שהדיון בו כבר החל בערכאות המשפטיות.

תמצית טענות הצדדים

3.לטענת התובע, המגדיר את עצמו כ"אישיות ציבורית וחברתית מן המעלה הראשונה באזור הנגב" (סעיף 1 לכתב התביעה) והמשמש בעשרים וחמש השנים האחרונות כיו"ר ועד עובדי מפעל "רותם אמפרט" שהינה חברה בת של קבוצת כימיקלים לישראל, הכותרת, התמונה והכתבה עצמה מהווים דברי לשון הרע כהגדרתם בחוק.

עוד טוען התובע כי הדברים השקריים פורסמו על סמך דברי השכן שבינו לבין בתו של התובע נטוש סכסוך ישן שעניינו חריגות בנייה הדדיות וזאת מבלי לפנות תחילה לתובע לצורך קבלת תגובתו, כפי שמחייבים כללי האתיקה העיתונאית.

לא זו אף זו, לטענת התובע הכתבה פורסמה מתוך כוונה לפגוע ואכן גרמה לפגיעה קשה בשמו הטוב, בין היתר נוכח העובדה שהיא פורסמה בעיתון המקומי בתפוצה של 8,000 עותקים וכן לאור העובדה כי המדובר בעיר קטנה בה נפוצים דברים המופרחים לחלל האוויר ללא קשר לשאלה האם יש בהם אמת אם לאו. לשיטת התובע הפגיעה כאמור אירעה על אף אי פרסום שמו, שכן הכתבה הכילה די פרטים שיש בהצלבתם להצביע על התובע.

4.לטענת הנתבעים דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות מאחר שהוא משמש כבעל תפקיד אצל הנתבע 2 ולפיכך אין להטיל עליו אחריות אישית.

עוד טוענים הנתבעים כי הכתבה אינה מהווה דברי לשון הרע כהגדרתם בחוק מאחר שהיא מכילה עובדות נכונות ולצידן הבעת דעה וביקורת ציבורית לגיטימית, הוגנת ומותרת בקשר לעניין ציבורי.

בנוסף ולחילופין טוענים הנתבעים כי עומדת להם הגנת "אמת הפרסום" ו/או הגנת "תום הלב" הקבועות בחוק איסור לשון הרע.

עוד טוענים הנתבעים כי קבלת עמדת התובע עלולה לפגוע פגיעה של ממש בחופש הביטוי שהינו זכות חוקתית ואחד הסממנים של המשטר הדמוקרטי.

ראיות הצדדים